הונאות מחשב

עובדות: הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה, ניסיון גניבה, חדירה לחומר מחשב ופגיעה בפרטיות וכן ביצוע מעשי מרמה וגניבה מורכבים באמצעות רשת האינטרנט. במסגרת התוכנית שהנאשם היה אחד ממבצעיה, בוצעו במספר רב של הזדמנויות חדירות באמצעות האינטרנט לחשבונות של לקוחות בנק לאומי ובנק הפועלים, תוך פגיעה בפרטיותם, כאשר בחלק מאותם מקרים, כמפורט באישומים 1-4, הועברו מחשבונות לקוחות בנק לאומי סכומי כסף שונים לחשבונות של צדדים שלישיים . בדרך זו נגנב סך כולל של כ- 72,000 ₪.

ביהמ"ש פסק:  החומרה הגלומה במעשי הנאשם ושותפיו אינה מסתכמת רק בעצם שליחת היד בכספי הזולת תוך הונאת הבנק- מעשים חמורים לכשעצמם אשר ראוי לגנותם ולהעניש חמורות בגינם – אלא בגלל הדרך והשיטה בהם בוצעו המעשים, תוך שנכרכות בתוכם עבירות מחשב , לרבות חדירה לחומר מחשב.
בשנים האחרונות מייחסים בתי המשפט חומרה רבה וייחודית לעבירות מחשב, הן משום הקושי הרב לחשוף עבירות אלה, הן משום הפוטנציאל העצום שקיים לבצע עבירות שונות ומגוונות באמצעות המחשב והן משום פוטנציאל הנזק הרב שקיים בהן לחיי הכלכלה, המסחר והבנקאות.
נקבע כבר בפסיקה, כי מקום שעבירות דוגמת זו שבפנינו מצליחות להיחשף ולהתגלות, חובה על בית המשפט לנקוט אמצעים עונשיים מכבידים שיהא בהם מסר מרתיע וברור לעבריינים בפוטנציה לפיו בתי המשפט וחברה מתוקנת לא יוכלו להשלים עם מעשים אלה שפגיעתם בחיי הכלכלה והמסחר הם גדולים. אכן, כטענת ב"כ הנאשם, הבנקים שוקדים כל העת על שכלול אמצעי האבטחה כדי לנטרל את הפרצות ברשת האינטרנט וכדי שאמון הציבור באמצעי זה לא יאבד, אך הצורך לעשות כן, כפועל יוצא ממעשיהם הפוגעניים של עברייני מחשב, כרוך בעלויות כספיות כבדות שבסופו של יום מגולגלות על הציבור הרחב.  
לא זו אף זו, לא ניתן להתעלם מהפגיעה בפרטיותם של המתלוננים כתוצאה מהחדירה לחשבונות הבנק שלהם. נכון שלא מדובר במידע אינטימי מטיבו,  אך גם אין לראות את הפגיעה כזניחה. נושא הסודיות הבנקאית הוא עניין בעל חשיבות מיוחדת בחברה, ולא בכדי, הבנקים מקפידים ומחויבים על שמירתו. מצבו הכספי של אדם הוא עניין פרטי ועצם החדירה לתחום הפרט היא פגיעה שאין להקל בה ראש.